רש"י על בבא מציעא ס״ט א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ג׳ »

12 רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא שְׁקַל מֶחֱצָה שֶׁלּוֹ וַחֲצִי מֶחֱצָה בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי. אֲמַר לֵיהּ: מַאן פְּלַג לָךְ? וְעוֹד: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל הוּא, וּתְנַן: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל – יְגַדֵּילוּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״ט א:י״ב

12 מאן פלג לך - מי שם אותה שמא לא נישומית יפה:

13 יגדילו - הולדות עד שיהו גדולים ואינו נוטל בשל חבירו כלום:

« רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ס״ט ע״ב:ג׳ »